פעמים רבות אנו נתקלים לצערנו בגילוי פתאומי של מחלת הסרטן ונוטים לחשוב כי מדובר בגזרת גורל שאינה תלויה בדבר, אך פעמים רבות, לא אלו פני הדברים.
מחלת הסרטן יכולה להתפתח ממספר איברים, העיקריים שבהם, המעי הגס, בלוטת הערמונית, השד, הריאות, צוואר הרחם והשחלות.
בחלוף השנים, התהוו קריטריונים ברורים אשר מנחים את הגורמים הרפואיים השונים המטפלים בחולים ליידע, להמליץ ולהפנות אותם לביצוע בדיקות סקר שונות על מנת להעלות אבחנה אפשרית של מחלה סרטנית, והכל במטרה להביא לאבחון מוקדם ככל האפשר של המחלה ולשפר את סיכויי ההחלמה של אותם חולים.
כך לדוגמא קיימת המלצה לבדיקת דם סמוי בצואה אצל כל אדם מגיל 50 -74 פעם בשנה, ואילו במקרה שידוע על חולה במשפחה שאובחן עם סרטן המעי הגס מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה מידי חמש שנים מגיל 40.
גם בנוגע לסרטן השד ההנחיה זהה, כך שיש לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה בין הגילאים 50-74 (למעט נשים להן בת משפחה מקרבה ראשונה שאובחנה כחולה בסרטן השד).
בנוגע לסרטן צוואר הרחם, ישנה המלצה על ביצוע משטח מצוואר הרחם (בדיקת PAP) כל שלוש שנים בטווח הגילאים 25-67.
חשוב להדגיש כי אמנם מדובר בקריטריונים "יבשים", אך הרופא המטפל חייב לשים לב גם לכל תלונה חריגה של המטופל העלולה להחשיד לקיומה של מחלה סרטנית (למשל ירידה בלתי רצונית במשקל) ולהפנות לביצוע הבדיקות המתאימות לצורך אבחנה אפשרית מוקדמת של המחלה.
פעמים רבות אנו נתקלים בגורמים רפואיים שלא מיידעים ולא מפנים את המטופלים לביצוע בדיקות הסקר השונות כמתחייב ולא מתייחסים ברצינות לתלונות החולה ולסימנים העלולים להחשיד לקיומה של מחלה סרטנית.
בית המשפט העליון עמד על חובותיו של הרופא בהקשר זה במסגרת הליך 116/89, שם נקבע כך:
"במסגרת תפקידיו של רופא המטפל בחוליו מוטלת עליו החובה לאבחן, במסגרת נתוניו של כל מקרה, את האבחנה הרפואית הנכונה ביחס לחולה בו הוא נדרש לטפל; עליו להחליט על הטיפול הנדרש; ועליו להשגיח כי טיפול כזה אכן יינתן לחולה. במסגרת חובת האיבחון של המחלה, אין רופא יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות לפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתן. חלק מכישוריו של רופא סביר הם לדעת לשאול לחקור ולברר בדבר קיומן או אי-קיומן של תופעות מסוימות. לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצבו של חולה נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפולו ואחר קורותיו, על-מנת לאמת או לשלול מימצאים מסוימים, מימצאים שיש בהם כדי לסייע לאיבחון נכון."
לסיכום, ככל שמחלת הסרטן מאובחנת בשלב מוקדם יותר, כך גם סיכויי ההישרדות, ובמקרים מסוימים סיכויי ההחלמה הינם משמעותיים יותר, ואף ניתן "לחסוך" מהחולים טיפולים מסוימים אשר יכולים להשפיע על איכות חייהם.
סוגיה זו של סיכויי ההחלמה מהווה פעמים רבות נדבך עיקרי בתביעת הרשלנות שכן הטענה המרכזית היא כי לו היה מאובחן הסרטן בשלב מוקדם יותר, היה ניתן לחיות שנים רבות יותר ובמקרים מסוימים אף להביא לריפוי של המחלה.