אולי לא ידעתם, אך תחום ההריון והלידה הוא התחום הנפוץ ביותר בו מוגשות תביעות רשלנות רפואית. למעשה, כמעט 50% מתביעות הרשלנות הרפואית המוגשות מידי שנה מוגשות בתחום זה.
ככלל, לידה הינה דבר משמח ומרגש, אך בו בעת מדובר בהליך שהינו פעמים רבות לא פשוט הדורש מעקב רפואי מסודר וקפדני אחר היולדת והעובר במהלך כל תקופת ההריון על מנת לוודא את בריאותו של העובר אך לא פחות חשוב את בריאותה של היולדת.
מעקב ההריון מורכב מבדיקות רוטינה רבות, חלבון עוברי, שקיפות עורפית, סקירות מערכות, בדיקת מי שפיר, העמסת סוכר ובדיקות נוספות. מטרת הבדיקות הינה אחת, להעניק תמונה רחבה ומדויקת ככל האפשר על בריאותו ומצבו של העובר.
כמו כן על הרופא המבצע את מעקב ההריון לעיין בממצאי הבדיקות לתת הנחיות בהתאם, כך למשל אם מתגלה כי צוואר הרחם רחב יתר על המידה, הדבר יצדיק לעיתים ביצוע תפר צווארי על מנת שהתינוק לא ייוולד בטרם המועד.
בשנים האחרונות נכנסו לרוטינת הבדיקות בדיקות משוכללות אשר ביכולתן לאפשר רמת דיוק גבוהה מאוד של מצב העובר תוך בחינה של הגנים והכרומוזומים של העובר לצורך איתור תסמונות ומחלות גנטיות – הבדיקה השכיחה ביותר הינה בדיקת הצ'יפ הגנטי, ואולם ישנן בדיקות נוספות כמו NIPT ובדיקת אקסום.
במהלך מעקב ההריון, על הרופא המבצע את המעקב להיות ער לכל חריגה בבדיקות המעקב וליידע את ההורים בגין המשמעות של אותו ממצא חריג, כיצד ניתן להעמיק את הבירור לגביו והאם ניתן לטפל בו.
על הרופא המבצע את המעקב להתאימו ליולדת הספציפית העומדת בפניו, כך למשל אם גיל היולדת הוא מעל 34, על הרופא המבצע את מעקב ההריון ליידע אותה בדבר ביצוע בדיקת מי שפיר וסיסי שלייה.
על הצוות הרפואי לבצע מעקב קפדני ולבדוק כל ממצא חשוד במהלך ההריון שעלול להוביל לנזקים של העובר וחלילה להפסקת ההריון קודם למועד הלידה.
חשוב לזכור, שמועד ההתיישנות של תביעות שעניינן רשלנות רפואית במהלך ההריון ניתן לתבוע עד שבע שנים בלבד מיום הלידה שאכן אחרת המקרה מתיישן.