מהי רשלנות רפואית באבחון סרטן וכיצד ניתן לזהות אותה?
רשלנות רפואית באבחון סרטן היא אחת הטעויות החמורות ביותר שניתן לבצע במסגרת הטיפול הרפואי. מחלת הסרטן הינה מחלה שבה חשיבות הגילוי והאבחון המוקדם הינם קריטיים מאוד. לצערנו, פעמים רבות מטופלים נתקלים בגילוי פתאומי של מחלת הסרטן ונוטים לחשוב כי מדובר ב-"מזל רע" או "גורל", מאידך, בעולם הרפואה ישנם כללים ברורים שמטרתם לאפשר אבחון מוקדם של מחלת הסרטן.
מחלת הסרטן יכולה להתפתח ממספר איברים, כשהעיקריים שבהם כוללים את המעי הגס, בלוטת הערמונית, השד, הריאות, צוואר הרחם והשחלות. רשלנות רפואית באבחון סרטן מתרחשת כאשר הצוות הרפואי אינו עומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים ממנו, ובכך נמנע הלכה למעשה אבחון מוקדם של המחלה – דבר העלול להשפיע באופן דרמטי על סיכויי ההחלמה ועל אופי הטיפולים. אבחון מוקדם הוא קריטי, וככל שהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההישרדות וההחלמה משתפרים משמעותית, ואף ניתן לעיתים להימנע מטיפולים פולשניים וכואבים. כאשר יש כשל באבחון מוקדם, הדבר יכול להיחשב כרשלנות רפואית, הנופלת תחת הקטגוריה הרחבה של רשלנות רפואית באונקולוגיה.
מהן חובות הרופא באבחון מוקדם של סרטן?
במהלך השנים, התפתחו קריטריונים ברורים המנחים את הגורמים הרפואיים המטפלים בחולים, במטרה להבטיח אבחון מוקדם ככל האפשר של מחלת הסרטן, ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה. קריטריונים אלו מחייבים את הרופאים ליידע, להמליץ ולהפנות את המטופלים לביצוע בדיקות סקר שונות.
לדוגמה, קיימת המלצה ברורה לביצוע בדיקת דם סמוי בצואה אצל כל אדם בטווח הגילאים 50 עד 74, אחת לשנה. בדיקה זו נועדה לאתר סימנים מוקדמים לסרטן המעי הגס. במקרים בהם קיים היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, כלומר, ידוע על חולה במשפחה שאובחן עם המחלה, ההמלצה מחמירה יותר וגורסת כי יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה אחת לחמש שנים, החל מגיל 40. הנחיה זו מדגישה את חשיבות ההתאמה האישית של המעקב הרפואי לגורמי סיכון קיימים.
דוגמה נוספת הינה רלוונטית בכל הנוגע לסרטן השד. נשים בטווח הגילאים 50 עד 74 נדרשות לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה. עם זאת, קיימים חריגים להנחיה זו, במיוחד כאשר מדובר בנשים שלהן קרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת) שאובחנה כחולה בסרטן השד. במקרים אלו, ייתכן ויידרש מעקב צפוף יותר או בדיקות נוספות, בהתאם להמלצת הרופא המטפל ובהתבסס על הערכת הסיכון האישית.
מתי תלונה רפואית מחייבת בדיקה מעמיקה – גם ללא סימנים קלאסיים?
חשוב להדגיש כי אף על פי שמדובר בקריטריונים "יבשים" ומוגדרים, חובתו של הרופא המטפל אינה מסתכמת בכך. על הרופא להיות קשוב וערני לכל תלונה חריגה של המטופל, גם אם היא אינה מתאימה באופן ישיר לקריטריונים המקובלים לבדיקות סקר. לדוגמה, ירידה בלתי מוסברת במשקל, שינויים בהרגלי יציאות, או כאבים מתמשכים – כל אלה יכולים להוות סימנים מחשידים לקיומה של מחלה סרטנית. במקרים כאלה, על הרופא לפעול באופן יזום ולהפנות את המטופל לביצוע הבדיקות המתאימות, גם אם הן חורגות מהפרוטוקול השגרתי של בדיקות הסקר. מטרת ההפניה היא להגיע לאבחנה מוקדמת ככל האפשר של המחלה.
כיצד נראית רשלנות רפואית כאשר הרופא מתעלם מתלונות המטופל?
לצערנו, לעיתים אנו נתקלים בגורמים רפואיים שאינם מיידעים את המטופלים או אינם מפנים אותם לבדיקות הסקר השונות כמתחייב. כמו כן, לעיתים קרובות אין התייחסות רצינית לתלונות החולה ולסימנים העלולים להחשיד לקיומה של מחלה סרטנית. התנהלות כזו עלולה להוביל לאבחון מאוחר של המחלה, ובכך לפגוע באופן משמעותי בסיכויי ההחלמה ובאיכות חייו של המטופל. חובת הרופא היא לא רק לבצע את המוטל עליו על פי הפרוטוקול, אלא גם להפגין שיקול דעת קליני, יוזמה, ורגישות למצבו של המטופל, על מנת להבטיח את האבחון המדויק והמוקדם ביותר.
למרבה הצער, פעמים רבות אנו נתקלים בגורמים רפואיים שאינם מיידעים את המטופלים או אינם מפנים אותם לביצוע בדיקות הסקר השונות כמתחייב. חמור מכך, לעיתים קרובות אין התייחסות רצינית לתלונות החולה ולסימנים העלולים להחשיד לקיומה של מחלה סרטנית. כשלים אלו מבטאים היבטים של רשלנות רפואית באונקולוגיה, ועלולים להוביל לאבחון מאוחר של מחלות סרטן, עם השלכות הרסניות על חיי המטופלים.
מה קובעת הפסיקה לגבי רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן?
בית המשפט העליון בישראל עמד על חובותיו של הרופא בהקשר זה במסגרת הליך 116/89, וקבע אמות מידה ברורות להתנהלות מצופה מרופא סביר. פסיקה זו מהווה אבן יסוד בהבנת היקף האחריות המוטלת על הצוות הרפואי. בית המשפט קבע כי:
"במסגרת תפקידיו של רופא המטפל בחוליו מוטלת עליו החובה לאבחן, במסגרת נתוניו של כל מקרה, את האבחנה הרפואית הנכונה ביחס לחולה בו הוא נדרש לטפל; עליו להחליט על הטיפול הנדרש; ועליו להשגיח כי טיפול כזה אכן יינתן לחולה. במסגרת חובת האיבחון של המחלה, אין רופא יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות לפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתן. חלק מכישוריו של רופא סביר הם לדעת לשאול לחקור ולברר בדבר קיומן או אי-קיומן של תופעות מסוימות. לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצבו של חולה נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפולו ואחר קורותיו, על-מנת לאמת או לשלול מימצאים מסוימים, מימצאים שיש בהם כדי לסייע לאיבחון נכון."
פסיקה זו מדגישה מספר נקודות קריטיות באשר לחובות הרופא:
ראשית, חובת האבחון אינה מסתכמת בקבלת המידע הנמסר על ידי המטופל באופן פסיבי. על הרופא מוטלת חובה אקטיבית של גילוי יוזמה. כלומר, עליו לשאול שאלות ממוקדות, לחקור לעומק את תלונות המטופל, ולברר את העובדות לאשורן. רופא סביר אינו יכול להסתפק במידע חלקי או שטחי, אלא עליו לפעול באופן יזום להשלמת התמונה הקלינית.
כשלים בחובות אלו, כפי שפורטו בפסיקת בית המשפט העליון, עשויים להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. מקרים אלו מדגישים את החשיבות העצומה של ערנות, יסודיות ויוזמה מצד הצוות הרפואי, במיוחד בתחום הרגיש של אונקולוגיה.
כיצד משפיע אבחון מאוחר של סרטן על סיכויי ההחלמה והטיפול?
כפי שהוסבר, ככל שמחלת הסרטן מאובחנת בשלב מוקדם יותר, כך גם סיכויי ההישרדות, ובמקרים מסוימים סיכויי ההחלמה, הינם משמעותיים יותר. אבחון מוקדם מאפשר לרוב טיפול יעיל יותר, פולשני פחות, ולעיתים אף מאפשר "לחסוך" מהחולים טיפולים מסוימים אשר יכולים להשפיע באופן דרמטי על איכות חייהם. לדוגמה, גילוי מוקדם של גידול יכול למנוע צורך בניתוח נרחב, בטיפולי כימותרפיה אגרסיביים או בהקרנות ממושכות, טיפולים הידועים בתופעות הלוואי הקשות שלהם. לעומת זאת, אבחון מאוחר של מחלת הסרטן עלול להוביל להתפשטות המחלה, להפחית באופן ניכר את סיכויי ההחלמה ואף לקצר את תוחלת החיים. במקרים רבים, אבחון מאוחר משמעותו התמודדות עם מחלה בשלב מתקדם, הדורשת טיפולים מורכבים וכואבים יותר, ולעיתים קרובות גם בעלי סיכויי הצלחה נמוכים יותר.
איך מוכיחים בתביעה שהאבחון המאוחר הוא רשלנות רפואית?
סוגיה זו של סיכויי ההחלמה מהווה פעמים רבות נדבך עיקרי בתביעת רשלנות רפואית. הטענה המרכזית בתביעות מסוג זה היא כי לו היה מאובחן הסרטן בשלב מוקדם יותר, היה ניתן להביא לריפוי מלא של המחלה, או לכל הפחות, להאריך את חיי המטופל באופן משמעותי ולאפשר לו איכות חיים טובה יותר. הנזק הנגרם כתוצאה מאבחון מאוחר אינו רק פיזי, אלא כולל גם סבל נפשי רב, פגיעה באוטונומיה, אובדן כושר עבודה, והוצאות כלכליות כבדות על טיפולים ועלויות נלוות למחלה.
מה חשוב לדעת לפני שמגישים תביעת רשלנות רפואית על אבחון סרטן?
הליכים משפטיים בתחום הרשלנות הרפואית, ובפרט רשלנות רפואית באבחון סרטן, הם מורכבים ודורשים מומחיות רבה, הן בתחום המשפטי והן בתחום הרפואי. ישנה חשיבות מעמיקה של הפרוטוקולים הרפואיים, הסטנדרטים המקצועיים, וההשלכות הקליניות של אבחון מאוחר.
חושדים באבחון מאוחר של סרטן? פנו לייעוץ משפטי
רשלנות רפואית באבחון סרטן עלולה לגזול את ההזדמנות לטיפול בזמן ולפגוע באיכות החיים של המטופל ומשפחתו. אם אתם חושדים שהתנהלות רפואית לקויה הובילה לאבחון מאוחר של מחלה – אל תישארו לבד.
משרד עו"ד יהב מויאל מתמחה בתביעות רשלנות רפואית מורכבות, ומלווה את לקוחותיו משלב הבירור הראשוני ועד למיצוי מלא של הפיצוי המגיע להם. אנו מנתחים כל מקרה לעומקו, בשילוב מומחים רפואיים מובילים, ומעניקים ליווי משפטי מקצועי ויסודי – במטרה להבטיח שתקבלו את הצדק והפיצוי הראוי על הנזק שנגרם לכם.
לקבלת ייעוץ ראשוני חייגו 052-6400413 ונשמח לעזור.