במסגרת ערעור אזרחי ע"א 10409/06, הגדיר בית המשפט העליון את תפקידו של רופא משפחה כך:
גם אם אין רופא משפחה נדרש, מטבע הדברים, למומחיות בכל תחום רפואי, ולשם כך קיימים מומחים שבידו להפנות אליהם, חובת הזהירות שלו, כ"שומר השער הרפואי" של מבוטחי קופות החולים בשלב הראשון, היא ברורה ועמוסת אחריות,
במסגרת פס"ד נוסף בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 959/00) נקבע כי:
”רופא המשפחה, נדרש, להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאיבחון נעשה בשיטת האלימינציה – שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. כל אלו מעמידים בפני רופא המשפחה בקופת החולים רף מומחיות שונה מהסטאנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת מומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו.“
כאמור, רופא המשפחה הינו דמות מרכזית וחשובה מבחינת ציבור המטופלים, אשר באחריותו לרכז את הטיפול אחר המטופל, להכיר את המטופל לרבות ההיסטוריה הרפואית שלו ושל בני משפחתו, לעקוב אחר מדדים, להפנות לבדיקות הנדרשות, לבצע בדיקות סקר רפואיות, להפנות לבדיקות רפואיות דחופות ככל ויש בהן צורך ולהוות אוזן קשבת לכל תלונותיו של המטופל על מנת לדעת להפנותו לגורם המטפל המתאים עבורו או לבדיקה הרפואית הנדרשת.
פעמים רבות אנו נתקלים במקרים בהם רופא המשפחה לא מבצע את החובות המוטלות עליו, דבר המוביל לפגיעה במטופלים אשר באה לידי ביטוי באיחור באבחון מחלות או באבחנה שגויה של מצב רפואי.
לאיחור באבחנה של מחלה או אבחון שגוי של מחלה השלכות משמעותיות כמובן על סיכויי ההחלמה של אותה המחלה, והדבר תלוי בסוג המחלה ובמשתנים נוספים.
אם אתם חושבים שנגרמה לכם רשלנות רפואית כתוצאה מהתנהלות רופא המשפחה אתם מוזמנים לפנות אלי.