בראש ובראשונה חשוב להבהיר, לא כל טעות שבוצעה במהלך טיפול רפואי או כל נזק שנגרם במהלך טיפול רפואי מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית.

המבחן העומד בבסיסה של תביעת רשלנות הוא מבחן הרופא הסביר, קרי, מה היה עושה "רופא סביר" בנסיבות המקרה.

המונח הנקרא "הרופא הסביר" התבסס לאורך השנים בשלל פסיקות של בתי המשפט, ביניהם גם בית המשפט העליון, ומונח זה נקבע על בסיס כללים ומבחנים שהצטברו לאורך הזמן.

למשל, בערעור אזרחי 323/89 פכרי קוהרי נגד מדינת ישראל, הגדיר בית המשפט העליון את מונח הרופא וקבע כך:

"אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם, והכול בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה"

רשלנות רפואית יכולה להופיע במגוון צורות, איחור באבחון מחלה, פענוח שגוי של בדיקות (הנפוץ בהקשר זה אלו בדיקות הדמיה), הענקת טיפול שאינו נכון בנסיבות העניין, אי השגחה על מטופלים, מתן תרופות לא נכונות וכו'.

את התביעה ניתן להגיש נגד מגוון גורמים שייתכן ואחראים לרשלנות רפואית: בתי חולים, מרכזים גריאטריים, קופות חולים, תחנות לבריאות המשפחה (טיפת חלב), מעבדות, מכוני דימות, בתי חולים פרטיים ורופאים פרטיים, מכונים גנטיים, פסיכולוגים ועוד.

לצורך הוכחת תביעה ברשלנות רפואית עלינו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

• הראשן:  "האחריות" או במילים האחרות, עלינו להוכיח כי אכן לפנינו מקרה בו ארעה רשלנות רפואית.
• השני:  "הנזק", על ניזוק בתביעת רשלנות רפואית להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מאירוע הרשלנות.
• השלישי: ה – "קשר הסיבתי" או במילים אחרות, עלינו להוכיח כי אכן ישנו קשר ישיר בין העובדה כי ארעה רשלנות רפואית לבין הנזק שנגרם למטופל.

ככלל, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בתוך שבע שנים מיום האירוע בו ארעה הרשלנות.

חשוב לדעת שישנם מספר חריגים לתקופה זו. כך למשל אם הרשלנות לא נתגלתה ביום האירוע, ניתן "להאריך" באופן מלאכותי את תקופת ההתיישנות עד ליום בו נתגלה הנזק כתוצאה מהרשלנות, אך גם במקרה זה קבע המחוקק כי התביעה תתיישן אם לא תוגש בתוך 10 שנים מיום האירוע בו נגרם הנזק.

במקרה של קטינים, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית עד הגיעו של הקטין לגיל 25.

חריג נוסף אליו יש לשים לב הינן תביעות "הולדה בעוולה", תביעה זו תתיישן אם לא תוגש בתוך שבע שנים מיום הלידה.

ראשית, יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי הרלוונטי למקרה לצורך קבלת התמונה הרפואית המלאה, מלאכת איסוף התיעוד כשלעצמה עלולה לארוך מספר שבועות ולעיתים אף מספר חודשים ספורים. פעמים רבות עולה הצורך לדרוש השלמות חוסרים מהמוסדות הרפואיים לצורך קבלת מלוא התיעוד.

את התיעוד זכאים לקבל גם יורשיו של מנוח שנפטר.

עלות איסוף התיעוד נאמדת במאות שקלים בודדים.

לאחר השלמת האיסוף, התיעוד מועבר למומחה רפואי הבקיא בתחום בו ארעה הרשלנות (לעיתים נדרש למספר מומחים בתחומים שונים), אשר יחווה דעתו ויתמוך אותה במאמרים וספרות מקצועית רלוונטית לצורך הוכחת הטענות בבית המשפט, לעיתים נדרש כי המומחה יבדוק את התובע.

כבר כעת חשוב לציין כי כפי מצוות תקנות סדר הדין האזרחי, לא ניתן להגיש תביעה ברשלנות רפואית ללא חוות דעת מומחה רפואי.

לחוות הדעת עלות לא מבוטלת אשר מגיעה לכדי אלפי שקלים.

לאחר קבלת חוות הדעת מטעם המומחה, ניתן להתחיל לערוך את כתב התביעה המתבסס בין היתר על חוות הדעת הרפואית, ולאחר מכן להגיש אותו לבית המשפט המתאים.

לאחר הגשת התביעה יש לצד הנתבע 120 יום להגשת כתב הגנה וחוות דעת מטעמו (לעיתים קרובות המועד מתארך אף מעבר ל120 יום).

במהלך התקופה הזאת רשאי הצד הנתבע לזמן את התובע לבדיקת מומחים מטעמו.

לאחר הגשת כתב ההגנה ישנם מספר מסלולים בהם נמשך ההליך:

המסלול הנפוץ ביותר הוא מתווה של גישור.

הליך של גישור הוא הליך לא מחייב, הצדדים פונים אליו מרצונם החופשי ובסוף ההליך אינם מחויבים להצעת המגשר.

כמו כן, לא ניתן לעשות שימוש במידע שהעבירו הצדדים במסגרת הליך הגישור וכן הצעת המגשר ללא הסכמת שני הצדדים.

מסלול נוסף שהינו נפוץ לצורך ניסיון לסיום התיק מחוץ לכותלי בית המשפט הינו "תחשיב נזק".

במתווה זה שני הצדדים מגישים לבית המשפט מסמך עם עיקרי טענותיהם, הן במישור הרשלנות והאחריות, הן במישור הקשר הסיבתי והן במישור הנזק.

לאחר הגשת תחשיבי הנזק, השופט הדן בתיק נותן הצעת פשרה המבוססת על טענות הצדדים וכן הסיכונים של כל צד בניהול ההליך. חשוב להדגיש – גם הצעה זו אינה מחייבת את הצדדים.

ככל ולא עלה בידי הצדדים להביא לסיום התיק בפשרה באחד מהמסלולים לעיל, ישנה סבירות לא מבוטלת כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו לצורך הכרעה בסוגיה.

ככל והצדדים לא השכילו להגיע לכדי פשרה גם לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט וקבלת חוות דעתו, מתקדמים הצדדים לניהול התיק בבית המשפט, הכולל הגשת ראיות מטעם כל צד, חקירת עדי הצדדים, ולאחר מכן מתן פסק דין על ידי בית המשפט.

משך ניהול התביעה עלול לארוך מספר שנים, הכל בהתאם לנסיבותיו של כל תיק ותיק.

חשוב לדעת, אין נוסחה אחידה לקבלת פיצויים בתביעות רשלנות רפואית, הפיצוי הוא נגזרת של רכיבים רבים הקשורים לאותו המקרה, למשל: אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע, גובה השכר של הנפגע, כמה ימי אשפוז נאלץ לעבור בגין המקרה, האם הוא נזקק לעזרת הזולת מאז המקרה, האם נגרמו לו הוצאות בגין רכישת אביזרים רפואיים, התאמת דיור וכו'.

אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר הינה הנכות ה- "תפקודית" הנקבעת לאותו נפגע לצורך הערכת הפסדי השכר.

במקרים של פטירה, מחושב הנזק לפי "השנים האבודות", כלומר כמה שנים איבד המנוח מחייו לצורך הכנסתיו מכלל המקורות הכלכליים עליהם נסמך.

במקרים של פשרה, נלקחים בחשבון סיכויי התביעה להתקבל או מהעבר השני סיכוייה להידחות, ועל בסיס סיכויים אלו מבוססת לרוב הצעת הפשרה.

במקרה של פיצוי בתביעת רשלנות רפואית של קטין, יושקעו כספי הפיצויים בחשבון נאמנות על שמו של הקטין, עד הגיעו לגיל 18, אז יהיה זכאי לקבלת הכספים כאמור.