רשלנות רפואית CMV עשויה להתרחש בשני שלבים:
שלב ראשון במהלך ההריון, כשבדיקת הדם לנגיף מפוענחת לא נכון או כשאישה עם חשד להדבקה ראשונה לא מקבלת הסבר והפניה לבירור.
שלב נוסף אחרי הלידה, כאשר היילוד שנולד עם הנגיף לא נבדק ולא מטופל בזמן. CMV מולד הוא סיבה מרכזית לליקויי שמיעה בילדים, ולכן לאבחון בזמן יש משמעות קריטית.
מהו נגיף CMV ולמה הוא מסוכן בהריון?
CMV (ציטומגלווירוס) הוא נגיף נפוץ מאוד, שאצל רוב המבוגרים והילדים הבריאים עובר בלי תסמינים או עם תסמינים קלים. הסכנה היא בהריון, כאשר הנגיף יכול לעבור מהאם לעובר דרך השליה.
חשוב להבחין בין שני מצבים:
- הדבקה ראשונית: אישה שלא נחשפה לנגיף בעבר ונדבקת בו לראשונה בזמן ההריון. הסיכון לפגיעה בעובר גבוה במיוחד כשההדבקה אירעה בתחילת ההריון.
- הדבקה חוזרת או התעוררות: אישה שכבר נשאה את הנגיף, והוא מתעורר מחדש או שהיא נדבקת בזן אחר.
איך CMV מולד גורם לנזקי שמיעה?
CMV מולד הוא הסיבה הלא גנטית המובילה לליקוי שמיעה תחושתי עצבי בילדים, כלומר פגיעה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה.
המאפיין החשוב ביותר מבחינת ההורים: הפגיעה בשמיעה לא תמיד קיימת בלידה. היא יכולה להופיע גם במהלך השנים הראשונות לחיים, ואצל חלק מהילדים היא מחמירה עם הזמן. לכן תינוק שעבר בהצלחה את בדיקת השמיעה ביום הלידה עדיין יכול לפתח ליקוי שמיעה מאוחר יותר.
האם בודקים CMV בהריון בישראל?
כן. לפי ההנחיות המקצועיות בישראל, אישה שמתכננת הריון ואינה יודעת אם נחשפה בעבר לנגיף צריכה לבצע בדיקת דם ל־CMV עוד לפני הכניסה להריון, ואם הבדיקה לא נעשתה, בתחילת ההריון. אישה שלא נמצאו אצלה נוגדנים צריכה לקבל הדרכה כיצד להקטין את הסיכון להידבק, ולחזור על הבדיקה בשבועות 11 עד 14 ובשבועות 16 עד 19 של ההריון.
פענוח הבדיקה אינו פשוט. הוא נשען על שילוב של כמה מדדים המתקבלים בבדיקות דם, ולעיתים נדרשת בדיקה חוזרת כדי לדעת אם מדובר בהדבקה טרייה או ישנה. לכן חשוב שהרופא יסביר את התוצאות, ובמקרה של ספק יפנה להמשך בירור.
מה עושים כשיש חשד להדבקה ראשונית ב־CMV בהריון?
כשיש חשד להדבקה ראשונית, השלב הבא הוא בדרך כלל ייעוץ והפניה לבדיקת מי שפיר, כדי לדעת אם העובר עצמו נדבק. לפי ההנחיות, את הבדיקה רצוי לבצע אחרי שבוע 21 להריון ולפחות 7 שבועות אחרי מועד ההדבקה המשוער. אם ההדבקה אירעה סביב הכניסה להריון או בשליש הראשון, אפשר לשקול טיפול בתרופה אנטי ויראלית (ולציקלוביר) עד מועד הבדיקה, כדי להקטין את הסיכון שהנגיף יעבור לעובר.
כשמתברר שהעובר נדבק, ממשיכים במעקב צמוד בסקירות, וההורים מקבלים ייעוץ על המשמעויות.
מה צריך לבדוק אצל תינוק עם חשד ל־CMV מולד?
בישראל כל יילוד עובר בדיקת סיקור שמיעה בבית החולים לפני השחרור, ללא תשלום. לפי חוזר משרד הבריאות, באחריות קופת החולים לדאוג שתינוק שנכשל בסיקור יעבור אבחון שמיעה מקיף עד גיל 3 חודשים, ושתינוק עם ליקוי שמיעה יופנה לשיקום עד גיל 6 חודשים.
סיקור השמיעה בודק את השמיעה, לא את הנגיף. כשתינוק נכשל בסיקור מומלץ לבצע לפני השחרור בדיקה לגילוי CMV, ואם היא חיובית, להפנות מיד לבדיקת שמיעה אבחנתית. גם כשהאם נדבקה בהריון יש לבדוק את התינוק. הבדיקה נעשית בדגימת שתן, והיא מאבחנת רק אם נלקחה בשלושת השבועות הראשונים לחיים. האחריות לשלוח אותה היא של מחלקת התינוקות בבית החולים שבו נולד התינוק.
כשמתגלה CMV מולד עם תסמינים, וגם כשהממצא היחיד הוא ירידה בשמיעה, ההנחיות ממליצות על טיפול בתרופה אנטי ויראלית (ולגנציקלוביר). יש להתחיל את הטיפול מוקדם ככל האפשר.
מתי CMV בהריון עשוי להיחשב רשלנות רפואית?
לא כל תינוק שנולד עם CMV הוא תוצאה של רשלנות. השאלה היא אם הרופאים פעלו כפי שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות. בתביעה כזו נבחנות, בין השאר, השאלות הבאות:
- בדיקות והסבר: האם הוצעה לאישה בדיקת דם ל־CMV ובדיקות חוזרות לפי ההנחיות, והאם קיבלה הסבר על משמעות התוצאות?
- פענוח והפניה: האם התוצאות פוענחו נכון, והאם האישה הופנתה לייעוץ ולבדיקת מי שפיר כשהיה חשד להדבקה ראשונית?
- בדיקת היילוד: האם תינוק שנכשל בסיקור השמיעה, או שאמו נדבקה בהריון, נבדק ל־CMV בזמן והופנה מיד לבדיקת שמיעה אבחנתית?
- טיפול בזמן: האם אבחון מאוחר מנע מהתינוק טיפול שהיה יכול לשפר את מצבו?
כדי לבסס תביעה צריך להוכיח גם שהרשלנות היא שגרמה לנזק או החמירה אותו, ולצרף חוות דעת של רופא מומחה. מידע נוסף במאמר על רשלנות רפואית בהריון.
איזו תביעה מגישים ברשלנות רפואית CMV, ועד מתי?
תביעה בגין CMV בהריון היא תביעת רשלנות רפואית בהריון, ולא תביעת "הולדה בעוולה". הסיבה היא שקיים טיפול שניתן לתת לאישה ההרה כדי להקטין את הסיכון שהנגיף יעבור לעובר, ולכן הטענה היא שאבחון וטיפול נכונים בזמן היו יכולים למנוע את הנזק או להקטין אותו. תביעה בגין נזק שנגרם לילד, כמו ליקוי שמיעה, ניתן להגיש ככלל עד הגיע הילד לגיל 25. מאחר שהמועדים תלויים בנסיבות, כדאי לא לחכות. פירוט נוסף במאמר על התיישנות ברשלנות רפואית.
רוצים לבדוק אם יש לכם תביעה? הפגישה הראשונה עלינו
הפגישה הראשונה במשרדנו ללא עלות. נעבור יחד על תוצאות הבדיקות מההריון ועל התיעוד מאז הלידה, נבחן אם יש בסיס לתביעה ונסביר מה צפוי בהמשך. שכר הטרחה משולם רק בסוף, ורק אם תקבלו פיצוי.
לייעוץ ראשוני חייגו 052-6400413 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.



