הסכמה לטיפול רפואי ופגיעה באוטונומיה: מה חשוב לדעת

הסכמה לטיפול רפואי, או בשמה המשפטי "הסכמה מדעת", היא הסכמה שניתנת אחרי שקיבלתם את המידע הדרוש כדי להחליט: מה האבחנה, מה הטיפול המוצע, מה הסיכונים שלו ומה החלופות. לפי חוק זכויות החולה, ככלל אסור לתת טיפול רפואי בלי הסכמה כזו. כשטיפול ניתן בלי הסבר מספק, ייתכן שתעמוד לכם זכות לפיצוי, גם כשהטיפול עצמו בוצע כראוי.

בשפה המשפטית, טיפול שניתן בלי הסכמה מדעת (גם כשלא נגרם נזק גופני) הוא "פגיעה באוטונומיה": פגיעה בזכות של כל אדם להחליט בעצמו מה ייעשה בגופו. בית המשפט העליון הכיר בפגיעה כזו כנזק שמזכה בפיצוי בפני עצמו.

אנשים רבים חותמים על טופס הסכמה ברגע האחרון, במסדרון שלפני חדר הניתוח, בלי להבין עד הסוף על מה הם חותמים. ואז, כשמתרחש סיבוך שאף אחד לא הזכיר, עולה השאלה: האם הייתי מסכים, לו הייתי יודע? במאמר נסביר מה החוק דורש, מתי חתימה על טופס אינה מספיקה, ומה ההבדל בין תביעה על היעדר הסכמה מדעת לבין תביעת רשלנות רגילה.

מהי הסכמה מדעת לפי חוק זכויות החולה?

סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, קובע שלא יינתן טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן נתן לכך הסכמה מדעת. במילים פשוטות: ההחלטה מה ייעשה בגוף שלכם היא שלכם, ולא של הרופא. כדי שתוכלו להחליט, הרופא צריך לתת לכם את המידע. החוק קובע גם מקרים חריגים שבהם מותר לטפל בלי הסכמה כזו, ועל כך בהמשך.

איזה מידע הרופא חייב למסור לפני טיפול?

המטפל צריך למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו, באופן סביר, כדי להחליט אם להסכים לטיפול. המידע כולל:

• האבחנה והתחזית: מה מצבכם הרפואי, ומה צפוי בהמשך.
• מהות הטיפול: מה הטיפול המוצע, איך הוא מתבצע, מה מטרתו, מה התועלת הצפויה ומה הסיכויים שיצליח.
• הסיכונים: הסיכונים של הטיפול, ובהם תופעות לוואי, כאב ואי נוחות.
• החלופות: מה הסיכויים והסיכונים של טיפולים אחרים, וגם של ההחלטה לא לקבל טיפול בכלל.
• טיפול חדשני: אם מדובר בטיפול חדשני, יש לומר זאת.

ככל שהטיפול מסוכן או מורכב יותר, מצופה הסבר מפורט יותר. המידע צריך להימסר בשפה שאפשר להבין, וזמן סביר לפני הטיפול, כדי שתוכלו לחשוב ולשאול. לבקש הסכמה כשהמטופל כבר שוכב על שולחן הטיפולים זה לא הזמן הנכון.

מתי חייבים לחתום על טופס הסכמה בכתב?

הסכמה לניתוח ניתנת בכתב, באמצעות טופס ההסכמה. יחד עם זאת, יש מקרים שבהם אפשר להסכים לפרוצדורה רפואית בעל פה, או אפילו בהתנהגות, למשל כשמושיטים את היד לבדיקת דם. בטיפולים מהותיים כמו ניתוחים, צנתורים וכדומה, ההסכמה צריכה להיות בכתב, כפי שקובעת התוספת הראשונה לחוק.

גם בבדיקת מי שפיר נדרש טופס הסכמה. חשוב לדעת: חתימה על טופס אינה הופכת את ההסכמה ל"מדעת" באופן אוטומטי. הטופס הוא ראיה לכך שניתן הסבר, אבל השאלה היא מה הוסבר לכם בפועל, ומתי.

האם אפשר לטפל בלי הסכמה מדעת במצב חירום?

כן, אבל רק בתנאים מוגדרים. במצב חירום רפואי מותר לתת טיפול דחוף גם בלי הסכמה מדעת, כשיש סכנה מיידית לחיים או לנכות חמורה שלא ניתן יהיה לתקן, ולא ניתן לקבל הסכמה, למשל כשהמטופל מחוסר הכרה. גם אז מותר לתת רק את הטיפול הדחוף, ולא טיפולים נוספים. בטיפולים מהתוספת, כמו ניתוח, נדרש אישור של שלושה רופאים, אלא אם נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת.

מקרה אחר הוא מטופל בסכנה חמורה שמסרב לטיפול. במצב כזה אפשר לטפל בו בניגוד לרצונו רק באישור ועדת אתיקה, ובתנאים נוספים שנקבעו בחוק.

מי נותן הסכמה לטיפול בילד, או באדם שאינו יכול להחליט?

בילד, ככלל, נדרשת הסכמה של ההורים, או של אפוטרופוס אחר אם מונה. אפשר לטפל בהסכמת הורה אחד, כל עוד אין ידיעה שההורה השני מתנגד, ובטיפול דחוף מספיקה הסכמה של הורה אחד. בבדיקה או בטיפול שגרתיים, נער או נערה מגיל 14 יכולים לקבל טיפול גם בהסכמתם בלבד, ובמצבים לא שגרתיים או חמורים יש לערב את ההורים. אם ילדכם נפגע בטיפול רפואי, ראו גם את המאמר בנושא רשלנות רפואית בילדים.

באדם בוגר שאינו מסוגל להחליט בעצמו, ההסכמה ניתנת בדרך כלל על ידי אפוטרופוס שמונה לו, או על ידי מי שקיבל ממנו מראש ייפוי כוח מתמשך לעניינים רפואיים.

באילו מקרים נפוצים נטען לפגיעה באוטונומיה?

הטענה לפגיעה באוטונומיה עולה בכל תחומי הרפואה. אלה המקרים הנפוצים:

• סיכון שלא הוסבר: ניתוח או טיפול שבו התממש סיבוך מוכר, שלא הוזכר לפני שהמטופל הסכים.
• חלופות שלא הוצגו: הרופא הציג דרך טיפול אחת בלבד, ולא סיפר על טיפול שמרני, על ניתוח מצומצם יותר או על האפשרות לחכות.
• הסכמה ברגע האחרון: טופס שנחתם בדרך לחדר הניתוח, אחרי קבלת תרופות הרגעה, או בלי שהיה זמן לשאול שאלות.
• פעולה נוספת: במהלך הניתוח בוצעה פעולה שלא הוסברה ולא הוסכמה מראש, כשלא היה מדובר במצב חירום.
• בדיקות בהריון: אישה שלא קיבלה מידע על בדיקה שהייתה יכולה לבצע, למשל בדיקה גנטית, ולכן לא יכלה להחליט אם לעשות אותה. ראו גם את המאמר בנושא רשלנות רפואית בהריון.

מה ההבדל בין תביעה על היעדר הסכמה מדעת לתביעת רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית רגילה עוסקת באיכות הטיפול: האם הרופא פעל כמו שמצופה מרופא סביר. תביעה על היעדר הסכמה מדעת עוסקת בזכות שלכם להחליט: האם קיבלתם את המידע שהייתם צריכים לפני שהסכמתם. לפעמים שתי הטענות מתקיימות יחד, ולפעמים רק אחת מהן. למשל, ניתוח יכול להתבצע ללא דופי, ובכל זאת לא הוסבר לכם מראש סיכון משמעותי שהתממש.

כדי לקבל פיצוי על הנזק הגופי בגלל היעדר הסכמה מדעת, צריך בדרך כלל להראות שאילו קיבלתם את המידע, לא הייתם מסכימים לטיפול. בית המשפט בוחן זאת לפי הנסיבות, למשל: עד כמה הטיפול היה נחוץ, אילו חלופות היו, ועד כמה הסיכון שלא הוסבר היה משמעותי. להסבר על תביעת רשלנות רגילה ראו את המאמר בנושא רשלנות רפואית.

האם מגיע פיצוי על פגיעה באוטונומיה גם אם הייתם מסכימים לטיפול?

כן, ייתכן. בפסק דין דעקה משנת 1999 קבע בית המשפט העליון שפגיעה בזכותו של אדם להחליט מה ייעשה בגופו היא נזק שמזכה בפיצוי בפני עצמו. באותו מקרה, מטופלת שאושפזה לניתוח ברגל חתמה, כשהייתה מטושטשת על שולחן הניתוחים, על טופס הסכמה להליך נוסף בכתף, בלי שקיבלה הסבר ברור עליו. בית המשפט העריך שאילו קיבלה הסבר מלא, ככל הנראה הייתה מסכימה, ולכן לא פסק לה פיצוי על הנזק הגופי. עם זאת, הוא פסק לה פיצוי על הפגיעה באוטונומיה.

גובה הפיצוי על פגיעה באוטונומיה נקבע לפי נסיבות המקרה, ובעיקר לפי חומרת הפגיעה בזכות להחליט: מה לא הוסבר, עד כמה המידע היה חשוב להחלטה, ובאילו נסיבות התבקשה ההסכמה. בית המשפט העליון אף הגדיל במקרה מסוים את הפיצוי בראש הנזק הזה, בשל חומרת ההפרה.

לא הסבירו לכם את הסיכונים? מה כדאי לעשות

• לבקש את התיק הרפואי: כולל טופס ההסכמה שעליו חתמתם, ורישום של השיחה עם הרופא, אם יש.
• לרשום מה אתם זוכרים: מתי ואיפה חתמתם, מי הסביר לכם, מה נאמר ומה לא, ומי עוד היה נוכח.
• לפנות לבדיקה מקצועית: בדרך כלל נדרשת גם כאן חוות דעת רפואית, למשל כדי להראות מה היו הסיכונים והחלופות, ומה הנזק שנגרם.
• לא לחכות: ככלל, תביעה אפשר להגיש תוך 7 שנים. לפרטים ראו את המאמר בנושא התיישנות ברשלנות רפואית.

רוצים לבדוק אם יש לכם תביעה? הפגישה הראשונה עלינו

הפגישה הראשונה במשרדנו ללא עלות. נעבור יחד על מה שהוסבר לכם ועל המסמכים, נסביר אם יש בסיס לתביעה ומה צפוי בהמשך, ושכר הטרחה ייגבה רק אם תקבלו פיצוי.

לייעוץ ראשוני חייגו 052-6400413 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.